תותי שדה / נוסעים |
מגובה האוטובוס
מצלמת עין
זגוגיות מוגפות במכונית הפרייבט
יושבים כנראה בדממה
הם זוג חצו כבר את החמישים
וכפות ידיהם מוטלות בחיקם
שכן פקק תנועה אין תזוזה
ובאותה התנוחה כף יד שמאל מעט פתוחה
ולתוכה מתערסלת ימין האצבעות נחות בהשלמה
כך באותה תנוחה הוא גבר היא אישה
נוגעים בזמנים הקשים שחלפו נוגעים
באלו שעוד לפתחם
מגובה האוטובוס מרחב היחד בחלל האוטו
קורא לי לבוא גם
אפשר
ניקח את שקרוי אושר נקלף נפשיט עד עירום
נקפץ נדלג מתונות על פני ימים או אנשים או רעש התנפצות
השמועות על חזית הנפש נטעם מזוקק ויפה השיכר שיופק
תחת כפות רגלינו הדורכות נטפטף זה על זו שיכרון חושים ונמשיך
בסלון הבית בחוצות העיר במשעולי הפרברים במבואות הארץ
בנסיעה איטית בינות ורדים ערופים אצל חרציות שטרם פתחו ניצן
אבל שמש כבר נותן סימנים בזקיפות גבעולן בגאוות גורלן
שלוש גופות בהקפאה עמוקה
בארונות קבורה מסוגננים פיתוחים של גויים
מוסעות במטוס גרמני ממשלתי מהוקצע מדויק מפואר
מן העבר כדי לומר
זהו תם ונשלם
אינם עוד איתנו ינוחו על משכבם בשלום
ולהתראות קלישאות ועצוב.
עדיין לא הושבת גם אתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|