חגי קמרט / אהבה |
שתי עיניה כלניות
רוחצות בשנהב,
בוהקות כים
הנחושת.
ערמתי אלומות אור
ופז דבק לכפות ידיי
מור נוטף
לחיי
וריח עדנים
נישא...
שתי עיניה פירות
העונה, טובלות בלובן
ירחי שנותיה.
נוצצות כנחושת הקלל.
באתי אצבעות דקות
רוחפות על רטט
עין
וריסים מעוגלים
קשרו לבי בעבותות
עד דום.
שתי עיניי ימות
מושרות, תלויות
ליבוש
על חבל חוצות
בוהק, נוצץ כנחושת.
דוק כרית אצבע
מעפעף על שמורות עיניי
ואני פושט גשמיות
והיא נוטפת
הדר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|