תומר חיון / ילד |
הקור זורם לאט בחוט השדרה, אני חי
מזמין את הגלים שמתנפצים בתוך ליבי מלטפים ונוגים הם מוגנים
בתוכי
הרוח עוטפת בלבן, אני אוהבת אותך היא מדקלמת
הלבנה, את מלאכיה שולחת, ניצוצות של זהב בחשכה:
הם מאירים אותי באור של אמת, אני רואה אותי
החול החם מחזיק אותי שלא אפול, מחזיק ואומר אל תדאג אמא פה
מכיל את כל התפארת והופך לחלק
חיוך גדול על פני, אני הילד שהייתי עכשיו!
הכוכבים רוקדים ואני יושב, מפנים את הלילה ומזמין את הבוקר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|