חיים עמאר / בלדה הרואית |
לילה, לילה הומה הצמרת
אל הלילה יצאו חמושים
נומי, נומי שלושה פרשים
לילה, לילה אחד היה טרף
לילה, לילה שני מת בחרב
לילה, לילה וזה השלישי
ירד את הסוס וישב חרישי.
כך ישב הוא, חשב בלא הרף
ועיניו השתקפו בתוך חרב
אך פתאום הוא צחק צחוק מוזר,
קם, רכב הוא והלאה דהר.
קם, רכב הוא והלאה דהר !!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|