נוגה בר / איכ(ה) הנני |
מול עיניים שחורות כשלך
נאלמת
הנה, לא רואה אותי כלל
ראווה לעוד.
דמותי בראי פנייך,
מכוסה עלטה.
כשתלך לא אהיה.
צמאה לשתיקותייך.
ברגע, איך רגע -
והנני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|