נוגה בר / איכ(ה) הנני |
מול עיניים שחורות כשלך נאלמת הנה, לא רואה אותי כלל ראווה לעוד. דמותי בראי פנייך, מכוסה עלטה. כשתלך לא אהיה. צמאה לשתיקותייך. ברגע, איך רגע - והנני. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|