מצאתי חולצה כחולה על השטיח,
דרכתי עליה ומצאתי אריח.
הוצאתי אותו ומצאתי מטמון,
עליתי על מטוס וטסתי ללבנון.
פגשתי שם בדואי משבט יששכר,
בא ושאל: "מה את עושה מחר?"
אמרתי, "אני טסה על שטיח מעופף,
זה יכול להיות נחמד, רוצה להצטרף?"
עלינו אז ביחד על שטיח הקסמים,
ריחפנו טיפה ולקחנו קצת סמים.
לא משהו רציני...משהו קליל...
ואז השטיח הפך לחליל!

...התרסקנו...

התעוררנו בטורונטו על גמל דו-דבשתי,
הבדואי הסתובב ואמר "תאכלי, אישתי."
אמרתי לו "אישתי? למה אתה מתכוון?"
הוא השיב, "את לא זוכרת שהתחתנו בירדן?"
לא הספקתי לענות ונפל אז מטאור,
הגמל נעלם ובמקומו נהיה חמור.
החמור פתאום דיבר בפרסית ספרותית,
מיהרתי למטבח והכנתי חביתית.
אכלתי אותה ושתיתי אצטון,
מצאתי כדור פורח וחזרתי ללבנון.

נכתב ע"י נועה וקארין ברגעים של שעמום בשיחת טלפון. ניתוח
מדויק ניתן למצוא באייסיקיו שלי <קארין>. enjoy.