פעם הגשר שלי היה חזק.
אפילו המליצו עליו בכל מדריכי המסעות,
עדיין אנשים ממליצים על הגשר שלי
אבל האמת היא שהגשר מזמן לא הגשר של פעם:
לא תחזקו אותו שנים,
בתחתית הגשר חורים ענקיים,
המעקה רעוע.
צעדו על הגשר כל כך הרבה אנשים,
ההצלחה הכבירה שלו הביאה עמה אדישות,
לאף אחד לא ממש אכפת מהגשר שלי.
אפילו לגשר שלי לא ממש איכפת .

כיום רק אני צועד על הגשר שלי,
הוא אולי עומד להתמוטט באחת הפעמים הבאות שמישהו ידרוך עליו,
אבל אני כבר לא פוחד ליפול כמו פעם.

בלב אני עדיין מקווה שמישהו יתפוס אותי.