|
לאן שאני לא אלך
גם אם אברח רחוק רחוק
בתוכי עומדת מצבה
ועליה חצובה
חתיכה קטנה ממך
שלא הצלחתי עוד למחוק
זה לא פורטרט ולא משפט
זה לא דבר שאת עשית
ואם לתוכי אני חוזר
אני יכול להיזכר
זאת חתיכה ממה שאת
או לפחות משהיית
יעצו לי הרופאים
על ניתוח מסובך
כדי לתלוש מתוך הלב
והוא אמור להיות כואב
עם אחוזי תמותה גבוהים
וגם אחוז נכות מובטח
אז רק כדי להיות בטוח
שעוד אזכור את התחושה
אעתיק מבפנים את החצוב
שיהיה גם משהו כתוב
ואם לא אשרוד את הניתוח
אז תקראי, בבקשה |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.