Caress me,
thee who mold from nothingness,
yet quench our persistence.
my soul sets-free in the plateau of vanity,
while my tear falls apart into sheer profanity.
torture me,
oh mighty proprietor of thine soul.
the cause of my initial respiration,
yet the mind behind my terminal destination.
in thou I set my abiding shrine,
demised inside the Labyrinth of time.
ablaze me,
in the perpetual flame of veracity,
the curtains of life will descend,
in solitude my spirit shall bliss.
revive me,
for there is no other choice. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.