ג'ני פקמן / חורף |
בשדות לובן אינסופיים.
פוסעים לימיני
רוח ושלג
וכפור.
עלי השלכת
תחת שמיים ערפיליים
מכתימים עולמי,
כולו אומר הוא
אפור.
ובאפרוריות הגורל
הווייתי שלובה, מתמזגת,
אעצור בדרכי,
אצעק שאלתי
התמידית.
תענה לי הרוח,
ותשובה שוב איננה מושגת.
גם ציפורים בנדידתן
ישרקו לי אמת
חורפית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|