|
הרטט הזה שעבר בי
הרעיד אפילו קירות
הרעש ההוא שצרם לי
ניפץ אף חלומות
הרגש הזה שגבר אז
הגביה הרחק לשחקים
הכוח ההוא שאזל כבר
עבר וריסק גם גשרים
על הבנה אין מה לדבר
ישנה ואיננה
בקצב אחיד כתקתוק השעון
שחוזר וחוזר וחוזר
עכשיו רק נותרו העדנה והשקט
מרגוע ללב הפועם
אדישות ריקנות אין ספור מילות קסם
זיכרון וכאב שלעד לא ימחל
מעשים למדוני הלקח
אין טעם לצאת מגדרי
החיים יקרים לי לבטח
אמצא בם שלווה לנפשי
הצל שרדף בי נמוג כבר
ערפל מכסה את הנוף
אולי כך הרבה יותר טוב
ואגיע בבטחה אל החוף
אל חוף מבטחים עם רחש גלים
מתנפצים על סלע
בקצב אחיד כתקתוק השעון
וחוזר וחוזר חלילה
עכשיו רק נותרו העדנה והשקט
מרגוע ללב הפועם
אדישות ריקנות אין ספור מילות קסם
וזיכרון מתוק שלעד לא ימחה
נכתב ב-24/10/2003 |
|
|
It's
frustrating
when you know
all the
answers, but
nobody bothers
to ask you the
questions.
Well that's
what being a
jew is all
about
McCoy |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.