הם יפגשו באיזה מקום, אולי באיזו מסיבה. הוא יראה אותה ויקרוץ
לה, היא תראה אותו ותקרא לו אליה, הוא יבוא והם ירקדו ביחד.
בסוף הערב הוא יבקש ממנה את מספר הטלפון שלה והיא תיתן לו אותו
ללא בעיה.
אחרי שבוע בערך הוא יתקשר ויזמין אותה לצאת לאיזה פאב בעיר,
היא תסכים. הם יזמינו שולחן, יתיישבו באיזו פינה, ידברו קצת.
היא תשתה כוסית וויסקי, הוא יעשן סיגריה. הם ידברו קצת, הוא
ילטף את פניה, היא תלקק לו את האצבעות, הוא ינשק לה את היד
ויחשוב לעצמו שהנה הוא השיג לעצמו עוד זיון בטוח.
הם יקשיבו למוסיקה המתנגנת ברקע, הוא ידליק עוד סיגריה. היא
תתחיל להתרחק ממנו ולהסתכל עלי, היא תקרוץ לי ואני לה. הוא
ישים לב שאני מסתכל, הוא יקח לה את היד ויקים אותה. הם יתחילו
ללכת לדלת כדי לצאת, הם יעברו בדרך לידי והיא תניח לי פתק על
השולחן. על הפתק יהיה רשום מספר הטלפון שלה ומתחת למספר יהיה
רשום באותיות מזעריות שהיא לוקחת מאה ושבעים שקלים.
אני לא אתקשר, לא בא לי, אבל הוא יקח אותה לבית שלו, ישכב איתה
ויקבל את הכיף של החיים.
בשבילה זה רגיל, זה עוד לקוח, רק שהוא לא יודע שצריך גם לשלם
בסוף.
בסוף היא תספר לו, הוא לא יסכים, היא תאיים, הוא ישלוף סכין
וידקור אותה שלוש-ארבע פעמים ויברח.
בבוקר למחרת אני אגיע לשם, אראה אותה שוכבת בשלולית של דם ומיד
אלך לחפש אותו. אני יודע מי הוא, ראיתי אותו אתמול, הוא חשב
שאני רוצה לגנוב לה את החברה, את הזונה, אבל מה לעשות ששוטרים
לא שוכבים עם זונות.
לפחות לא שוטרים חכמים.






21/12/03