|
אני קנאית לחופש שלך:
מציבה סביב ביתך דחלילים
להזהיר את עצמי
מליקוט גרגירים של מה שהיה אושרי
חבוי בשיער גופך
בבשרך.
אני קנאית לחופש שלך:
חותכת במספריים גסים
חוטי טלפון
שלא אתפתה
להפר את השקט שאתה זקוק לו
כדי לחדור את קליפת הפחד הזה שלך
ולקוראני לשוב
ביבבה חודרת תריסי-חורף מוגפים.
אני קנאית לחופש שלך:
נמנעת מלבקש ולו
מאחורי דלת טרוקה
תחת שמיכה וכר
שתחזור.
שלא יישא הרוח הנורא
את מלמולי השנוק -
לבל תושפע דעתך -
שלא תיקחני
מבלי רצות.
שבעה ימים ארוכים על משמרך
גופי לאה
עיניי צורבות
וכוחי עוד קט תש
מדברים חמים שיש לי אליך
אוכל להתקין עצמי כדור-פורח
ולהעיף את געגועיי אצל חלונך
להשכיב עייפותי
במיטתך.
(23.12.2003) |
|
"הילד גאון! הוא
מרביץ לאורגן!
הוא חונק את
החתול! לא,
זוזו, ילד רע,
לא להקיא על
אמא!"
זוזו לסטרי,
פילולוג
פרוידיאני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.