המסך שוב עולה מחדש אנו על הבמה בשניים
הנזכור את כל המלל הרב הנדע כל תנועה כל תו
זעירים לעומת היקום מסתתרים מאחורי הוילון
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
אנו על הבמה לא להפגין חולשה או כישלון
עם זיק של אור כמו פעם ברגע ההוא לגעת יש טעם
הכל קורם עור וגידים ומפלט מזה אין, זה חוזר
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
מי שלא בוכה בבוא העת מועד, יש נגלה ויש נסתר הרחק
היו מילים והרבה דמעות, עם חלוף הכאב באה ריקנות
יש ושמח ואושר ואתי אופף, יש ועצוב והכל סביב שותק
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
למען מה אנחנו חיים רומנים ארוכים אבודים
ומה בעצם מחפשים אין תשובה אין הסברים
בקרוב הוילון יסתיר אותי ושם בחושך אהיה חופשי
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
יש לאחוז בקצה החוט לא לוותר לא להרפות
בסופו כל התקוות שמורות וילדות רחוקה בין סימטאות
לימדו אותנו כללים אך אנו לא זהירים מפרים חוקים
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
גלגלי העולם מונעים בכוחות האהבה, רק זאת נדע
ובל נעצור פן ניפול, אך אין בידינו על זה שליטה
במשחק, בפנטזיות חולקים וזה את זה חושפים
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
אם נרצה או לא נרצה לעד לא יגמר המחזה
המסך שוב עולה מחדש אנו על הבמה בשניים
הנזכור את כל המלל הרב, הנדע כל תנועה כל תו
נזרקנו לחלל הריק, ההצגה חייבת להמשך
ומה בעצם נחפש...
נזרקנו לחלל הריק...
נכתב בנובמבר 92 |
