הייתי התפוז האחרון בעולם,
קצת חמצמצה,
ועדיין קטנה,
ומישהו ממש רצה מיץ,
אבל לא היה לו ממי לקחת,
אז החליט לקחת אותי,
ושם אותי במסחטה,
וסחט ממני כל מה שאי פעם היה לי,
ממש הכל,
לא השאיר טיפה,
ואחר כך השאיר אותי שם,
רק קליפה,
השאיר אותי להירקב שם,
בלי שיהיה לו איכפת,
כי אין לי יותר מה לתת,
אז הוא לא אוהב אותי יותר,
ואני,
קליפה של תפוז קטן,
שעדיין לא הספיקה להבשיל,
נשארתי שם,
לגמרי לבד,
בשביל להזכיר לכולם,
שלא הכל טוב,
ולא הכל שמח,
ושאני עדיין כאן,
מנסה לבכות,
אבל לא מצליחה,
כי לקחו ממני הכל,
ונשארתי רק קליפה.

אני יודעת שזה נראה כאילו אני מספרת על אונס, אבל זה לא, זה
מיועד למישהו אחד, ואני בטוחה שאם הוא יקרא את זה הוא יבין.