תגידי לי שאת ערה. אוכל לבוא ולהשיל את מעטפת השמיכה הכבדה מעל
הדר גופך השקוף.
אכין לך את נעלי הבית למען לא תחווי את קור הריצפה, ואסרק
שערותייך בעדינות ובלי לומר מילה.
אזמזם לך שיר אהבה תחת מסווה הנוסטלגיה.
אשא אותך לאן שתרצי ואכין לך ארוחת מלכות.
אוהב אותך בלב, בשקט.
אאסוף פרפרים בתוך קופסא לבנה, ובכל יום תשחררי אחד לדרכו
בעולם, שירגיש את החופש.
אפזר שושנים בחדרך, ואת הקוצים אשאיר על גופי.
אדליק לך נרות ואשכר אותך.
אני אגרום לך לחייך, להיפתח, ללכת ולנשום.
אני אגרום לך להיות.
אם רק תגידי לי שאת ערה. אוציא אותך ממקום החולי לעבר ביתנו
שבניתי.
אגיד לך מילות אהבה.

ואת תחייכי. ואת תהיי.