רצית להסתכל.
רצית עוד טיפה
לא מן הטיפה המרה.
ונתלשת...
רצית לאהוב...
לא להבין...
לא לדעת...
לא להרגיש...
בתמימות מלטפת, לוחשת,
זוכרת?
ונתלשת...
בועה לא בונים עם עצים ומסמרים
בועה לא מחזירים
בועה לא ממש רואים
וכשהיא מתנפצת, מתאדה, נעלמת
רק זיכרון מתוק שנשאר
על צבעים וריחות ותחושות העבר
רק עצב על גסיסתו של התם
אבל לך לא אכפת
החל מהיום!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|