לעיתים בהולכי ברגליים כושלות
עייף,
גלמוד
מיואש
ועצוב.
כשאוויר מהים עת לפתע נושב
מסתובב,
מתערבל,
מטפס,
מתרחב.
והנפש כולה ערבות בוכיות
מבקשת לחזור אל זמנים אחרים
עת
שדדתי
רצחתי
שנאתי זרים.
אבל זהו עבר לי,
הפסקתי הכל
מהיום רק הורס לעצמי את הטחול
סמים,
אלכוהול,
זיונים,
וחיות.
לעתים עוד בכל זאת רוצח זקנות.
אוכל ילדים, מבתר בתולות.
אך נועץ בך עוד אמא
עיניים כחולות
שני את דרכיי
כבר לא בא לי לחיות
השביל שבחרתי מוביל לתהום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.