בוקר מאיר על ממלכת אספמיה
וכולם מקיצים משנתם
סינדרלה פוקחת עיניים גדולות
בודקת אם יש עוד חותם
הנעל מזמן כבר איננה
הדלעת? נמצאת במרק
הסחבה שליד מיטתה מזכירה
שמציאות זה שם המשחק

הנג אובר בממלכת אספמיה
וכולם ניעורים, מתפקחים
שבעה גמדים בתוך מערה
מדברים, בעיקר מתווכחים
"איך נתנו לה כך סתם ללכת?
יפה כזאת של אגדות
גם מדהימה וגם שותקת"
אין טוב מזה, יש להודות

בוקר עוטף את ממלכת אספמיה
ואיש לא רוצה לעזוב
עמי ותמי מחזיקים את הבטן
מפנימים שלזלול זה לא טוב
עמי גידל לו כבר כרס
טעמי, זה כל הסיפור
תמי מלאה אך מחכה רעבה
לעוד מכשפה בתנור

בוקר חדש בממלכת אספמיה
וכולם רק רוצים עוד שניה
רפונזל פולה קורי שינה מעיניה
מעכלת את מה שהיה
שנים על שנים היא גידלה שיערה
עד שהגיע לאורכו הרצוי
ובגלל אהבה, מכשפה וסכין
הוא נותר כמו ליבה - חצוי

בוקר מאיר על ממלכת אספמיה
לאט היא אומרת שלום
כי עם כל הכבוד וכל הצער
אספמיה פירושו חלום
כולם מרגע לרגע
מתפוגגים עד לבלי ראות
מפנים מקומם לשליט החדש
מממלכת המציאות

-אדון שרגא נח , תתעורר!!! אתה יכול לענות על השאלה ששאלתי ?
בוודאי שלא, שוב חלמת בהקיץ
-לא בהקיץ המורה, באספמיה...