ושם הוא שוכב
גוף מוטל על האדמה
הוא מלא צלקות.
הוא שוכב שם.
עכשיו הגוף הזה,
נטול חיים.
עכשיו הגוף הזה,
כבר לא נושם.
והוא מוטל שמה
ובוכים מסביבו
והוא מוטל שם
חסר אונים
והוא מלא פצעים פתוחים, שטרם הגלידו.
שהדם עוד נוטף מהם.
והגוף עוד מוטל
הם מפחדים לפנות,
מפחדים שיחזור.
הגוף הזה
נטול החיים,
עדיין שמה.

ואני מצטערת,
כי הגוף הזה הוא שלי.
ועכשיו שהם יודעים
הם כבר לא עומדים מסביבו
עכשיו שהם יודעים
כבר לא עומדים מסביבו
ועכשיו שהם יודעים
כבר אנשים אינם בוהים בו.
רק עכשיו- שהם יודעים,
הם באים, ובועטים.