הלב פועם בחוזקה, כשאותך אני רואה,
למשמע קולך, ליבי משתגע,
הוא רוצה אותך לקחת, איתי לירח,
ועכשיו ליבי בוכה, כי כואב לו, עמוק בפנים.
גרמת לו לבכות, להישבר, להתנפץ לרסיסים.
הוא לא מפסיק לבכות, מתייפח מהדמעות
ועכשיו, לי כואב, כי ללב - קשה לנשום
ועכשיו, אני בוכה, כי ללב - נמאס לבכות

בוכה מקושי לנשימה, בוכה מאהבה... ובוכה-מאכזבה.
כן, איכזבת אותי, רציתי יותר, רציתי איתך עוד לדבר.
רציתי איתך לחיות, ולעולם לא לבכות...
רציתי לא לוותר, רציתי לנשום ולצאת אל האור.
הרי עכשיו אני בתוך בועה, בועה שחורה - וחשוך לי.
אני רוצה מפה לצאת, רוצה לצאת אלייך, ישר לזרועותייך.
אך עכשיו... אין לי ברירה.
מעכשיו, אני רק בוכה.
תקועה לי, בתוך-
בועה שחורה.


כן אני מודעת שאני נשמעת מולודרמטית, אבל זה מה שהרגשתי באותו
הרגע והייתי בסערת רגשות, אז... תתחשבו :)...