קצות כפות רגליי מטופפות
מעל משטח הפלסטיק המבהיק מלובן
השקעים שברצפה
מעמיקים עם מגע נחיתתי ואני נופלת
ארצה אל תוך רגליי,
מפסיקה את גופי מתנועה
ומתפתלת אל תוך עצמי במהירות,
מוצאת את הסוף של המוזיקה.
שיערי מסתובב סביב עצמו
ועיניי נפערות לבדן בזמן
שילדותי חומקת החוצה ממני
בעוד אני עוזבת החדר,
מותירה אותו ריק מצלילים ותנועות,
מותירה עצמי דוממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.