[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נר שני של חנוכה. בחוץ יורד גשם וקר. ערב מושלם לחגוג בו את חג
האורות כמו שצריך. כבר מאתמול אני מתכננת הכל - שמן, ריבה,
נרות, כל מה שצריך לפי מיטב המסורת. אולי הערב יקרה נס... מי
יודע.
מי יודע, אולי אפילו שבעה.
המכבי הגיבור שלי אמור לחזור מהעבודה בשמונה. עד אז יש לי די
זמן לשפצר את בית המקדש הצנוע שלנו. ניקיתי; החלפתי סדינים;
אפילו סירקתי את החתולה. אבל הקטע הכיפי הוא להתעסק עם סמלי
החג למיניהם. סיבוב קטן בקניון ויש לי את כל הנחוץ. הגבר לא
יזהה את החדר כשיכנס. כל כך הרבה נרות לא רואים אפילו בחלונות
בני ברק הערב. ויש לי מכל הסוגים - גבוהים, נמוכים, צרים,
שמנים, עם שני פתילים, שלושה, כאלה עם ריח, כאלה עם טעם, כאלה
שמחליפים צבעים, כאלה שמנגנים. אחרי מסורת בת אלפי שנים של
הדלקת נרות כל חג, כל סוף שבוע, אין פלא שיש חנות נרות בכל
קניון רענן ובכל חלקה טובה.
גם קניתי שמנים. הרבה. שיספיקו לשבעת ימי החג. קניתי שמן
מיוחד, כזה שמעורר את החשק. המוכרת הבטיחה לי שאיך שהשמן
מתחמם, האווירה מתחממת... באחריות. ככה היא אמרה.
כדי לעזור לאווירה גם קניתי כמה שמנים ארומטיים מיובאים
מהפיליפינים. כמו של מקצוענים. אין כמו סופגניות עגלגלות בשמן
ריחני ונעים. אחרי עיסוי טוב, כשהסופגניות כבר משוחררות
ומשומנות כהלכה ההתחככות היא הרבה יותר... הרבה יותר.
אחרי שהיו מספיק בשמן, מגיע השלב המתוק. אם חנוכה כמו שצריך,
אז צריך ריבה. חייבים. אין מה לדאוג, את הקלוריות עוד נשרוף
בהמשך הערב. אין לי סבלנות ואני חייבת למדוד איך תראה
קונפיטורת התותים הטרייה, האדומה והמבריקה על הסופגניות
השזופות שלי. כפי שצפיתי, לא רע. מפתות במיוחד. אפילו הומו
בדיאטה ירצה לתת בהן ביס. אפילו אני, אם הייתי מצליחה להגיע
לשם.
עכשיו רק נשאר לגאול מהחושך את הסביבונים המיוחדים שלי שכבר לא
יצאו המגירה לפחות מתקופת אנטיוכוס. צריך לנקות מעליהם את האבק
ולהחליף בטריות. יש לטפל יפה בסביבון אם מצפים ממנו לנס.
והסביבון הקטן שלי בדרך כלל לא מאכזב. לא מתעייף. לא גומר.
בשונה מיצורים אורגנים למיניהם שאני מכירה...
אבל שלא יווצר חס וחלילה הרושם שאני מתלוננת... הגיבור שלי
גיבור. ועם כזאת הכנה אין לי ספק שהוא יגיע הערב לביצועים
מרשימים. הוא ישלוף את חרבו המושחזת היטב וילחם וילחם וילחם
וילחם וילחם... עד הניצחון, עד האור הגדול! אני סומכת עליו.
אני סומכת עליו. אנחנו עוד נאיר את בית המקדש באורות,
בניצוצות, באנרגיות שלא נראו כמוהן בכל העיר. והמכבי הגיבור
שלי לא יסתפק בכיבוש אחד. הוא יכבוש ויכבוש ויכבוש ויכבוש...
עד ששנינו נפצח בשירה אדירה וכל העם אז יתפלא - מהיכן הוא
מתמלא...!
אני סומכת עליו.
עוד מעט השעה שמונה. נשארו לי בדיוק כמה דקות להחליף לטוגת
המשי הקצרה והשקופה שלי... לא שזה משנה. היא לא תישאר על גופי
הרבה זמן. הרי המכבי הגיבור יקרע אותה מעלי תוך זמן קצר...
אבל איפה הוא? לא מתאים לו לאחר. ועוד לערב חג. ערב חג
שכזה...
לא יתכן שהוא נכנע והמיר את דתו כך במפתיע. הגבר שלי נאמן
לאלוהיו. נאמן.
איפה הוא?

השעה עשר בערב. בחוץ גשם זלעפות וקר. נחל אילון עולה על
גדותיו. כל היציאות והכניסות אל העיר חסומות. כל הרמזורים
מקולקלים ועץ שנפל ברחוב הראשי חוסם את התנועה.
שום נס ושום בטיח.  
כנראה שהערב זה רק אני והסביבון שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משורר ברגע של
השראה זה כמו
איש שמחרבן-
משקיע מאמץ
ואנרגיה,
בסוף יוצא לו
חרא.



גחלילית חולפת
ברגע של
הערכה עצמית


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/12/03 5:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון לנגר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה