יש לי יום רע, אלו הימים האלו שזה לא יושב במודע, זה יושב
בתת.
כל היום אני מנסה להתחמק, אבל ההתחמקות רק מעוררת פעילות הפוכה
אובססיבית.אני רוצה שתעוף שתימחק, אם הייתה גלולה הייתי לוקחת.
לא מבינה איך אתה יכול לחיות עם ההתעלמות הזאת למרות הכל למרות
כל מה שעבר עלי ועלייך. אני לא מכירה אותך כבן אדם ששולט
ברגשותיו. שום דבר לא עצר אותך אף פעם, ומה עכשיו?
הרי לא נמחקתי, ונשארתי כאן. אני עדיין אוהבת ומחוסרת תשובות
ועדין רוצה לתת נשיקה אחרונה. וכל זה רחוק ממך כמרחק המדבר
מיערות הגשם. שיחה אחת, אתה מסוגל לומר הכול במילה, אז רק מילה
אחת, נשיקה, חיבוק וזהו. רק לגמור עם זה. אני אמצא אהבה חדשה
והיא תלבש דמות אחרת, הרפתקנית. אבל עד שלא תשלח אותי זה לא
יקרה. איך קיבינימט זה קורה לי - אהבה. בגיל צעיר מידי כנראה
וזה נספג בבשר ובורידים ללא רצון. לפחות היה לי ואני אמשיך עד
שיהיה בשנית, אז רק תזרוק אותי כבר -  תזרוק.