|
בדמיוני אני טסה אליך
מוקפת המון פרצופים מוכרים
מביטים לתוך עיניי אותן אני עוצמת
שלא יראו בהן בטעות את יעדי
עוצמת עיניים מתעלמת
בין שמים וארץ מרחפת
אני עוד זוכרת
זוכרת אותך מאז
עם הרוך והחום שפיזרת סביבי
בלילות ארוכים ארוכים היית רק לי
הזמן עבר הקסם פג ונותר לי רק...
בדמיוני...
אינך נותן לי בימיך הקשים
להתקרב אל נפשך
אינך נותן לי לנחם
ולכאוב את כאבך
מתייסר לבדך זה לא אנושי
זה לא הגיוני
הן הבטחנו זה לזו
לחלוק בינינו הכל
גם לאהוב כבר אינך יכול
ולי נותר רק...
בדמיוני...
מילים נכתבו בחורף: 1984
לזכר ימים שהיו ב- 1966
הולחן ע"י עודד זמיר - פברואר 2004
מצ"ב לינק לשמיעת השיר, מולחן ומושר,
עם קצת שונוי במילים. לנוחיות המבצע.
http://stage.co.il/Stories/303392 |
|
|
נניח שמשמעות
הקיום האנושי
היא גבינה
צהובה,
ונניח שיש אנשים
שמתבלבלים
ואוכלים בטעות
גבינה לבנה,
למרות שהם
יודעים שבכך הם
מתרחקים מההגשמה
העצמית שלהם
וגורמים לעצמם
נזק בלתי הפיך.
ונניח שלמרות
הכל, אושר נמצא
רק בסקס, שלמות
נמצאת רק
בביסלי,
ופטרוזיליה
מטגנת את המוח.
בהנחה שהנחות
יסוד אלה
נכונות,אני חושב
שקצת שוקולד לא
יזיק לך.
המלגזן מפתה את
הבלונדינית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.