ענבל ברנר / ובחלום |
שוב חשתי את חיבוקך -
חם ואבהי.
שוב שאלת בקולך המתנגן:
"בלבל? זו את?"
כאשר המפתחות רשרשו בדלת.
שוב החיוך הגאה,
העיניים החמות, האוהבות,
שרק בזכותן ידעתי שאין בעולם כולו
אפילו לא דבר אחד שיוכל לקחת אותך ממני
ואותי ממך.
התעוררתי
וידעתי -
באשר אביט, תביט איתי.
באשר אלך - תלך.
והחלום -
איתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|