|
כשטעמה נשיקותיו
פשטה צווארה כלשון חרוצה
לחלף לשונו השוקקת
שעל גופה החליקה
ומדורה בה הדליקה
דמה געש כמעיין שופע
בבת אחת אבדה את עכבותיה
בסחרחורת ערפול החושים
בעצמת הגלים שאותה טלטלו
לשיאים חדשים
כשגהר מעליה.
כששככה הסערה שעברה עליה
התרחצה התלבשה והלכה
רק האדמומיות בפניה
שמרה את סודה |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.