|
כשטעמה נשיקותיו
פשטה צווארה כלשון חרוצה
לחלף לשונו השוקקת
שעל גופה החליקה
ומדורה בה הדליקה
דמה געש כמעיין שופע
בבת אחת אבדה את עכבותיה
בסחרחורת ערפול החושים
בעצמת הגלים שאותה טלטלו
לשיאים חדשים
כשגהר מעליה.
כששככה הסערה שעברה עליה
התרחצה התלבשה והלכה
רק האדמומיות בפניה
שמרה את סודה |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.