יוצא לסיגריה...
אחרי שאמרו לי כבר הכל,
זונה, אפס, חרא...
אז מה?
אני זה אני, מה לעשות?
ככה נולדתי...

קר בחוץ
על המפרסת
קר, אבל נעים,
מעשן, מסתובב קצת הראש...
שר לעצמי...
חושב ...
אלוהים, אני פוחד למות...
הרבה הרבה חזק חזק...  שר בקול רם...
צורח את זה!!!
לא יכול יותר!!!
עומד להתפוצץ.
עוד תקופה רעה מגיעה,
היא כבר בפתח.
מנסה לבכות...
בוכה...
נשכב על המרצפות,
מסתכל על הכוכבים
קח אותי עכשיו!!! קח אותי כבר!!! למה אני פה עדיין?!
חושב עליה
נזכר בריח שלה
לא יהיה בינינו כלום יותר...  בכלל...  אף פעם...
לא רוצה כלום
רוצה רק לא להיות אני,
לא להיות פה...
בבקשה?