הלילה הראשון

בלילה הראשון שראיתי את איש השיחים היה בלילה אחרי מסיבה
שהייתה ביישוב שלנו
חזרתי הביתה מהמסיבה מלווה בידידה שלי עד לצומת ששלחה את שנינו
לכיוונים שונים
הלכתי ופתאום בדמיוני הוא הופיע עד שלאט לאט הוא הפך דמות
מציאותית...
תמיד הוא שם מחכה לי, הוא לא שם מההתחלה, הוא מחכה עד לשנייה
שנכונה,
לילה אחד, בלילה שאחרי,
הלכתי וראיתי מכונית עוברת, היא עברה בשניות,
כל מה שגרם להבחנתה היה קול הגלגלים  שנגע במהירות בכביש,
אורות המכונית סינוורו אותי למהלך שנייה כואבת...
ובאותה השנייה בדרך מיסתורית ולא מובנת הופיע איש השיחים בין
השיחים שליד עמוד החשמל
שליד הבית של השכן ממול,
הוא תמיד מסתכל עליי (לא השכן!) בעיניים מבריקות ונוצצות,
הם היו כלכך מפחידות אך במובן מסוים הם היו כואבות מאוד שנגעו
לי  בצורה עצובה ללב.
המשכתי ללכת במיחשבה איומה מה הולך לקרות לי.
הלכתי בזמן שהידיים שלי רועדות, הרגליים קרות, והעיניים מנסות
להתחמק ממבט ישיר עם איש השיחים!
אז פשוט לא הסתכלתי לכיוונו, עברתי ליד גן הילדים שנמצא ליד
ביתי,
אז הסתכלתי עליו כדיי להוציא ממחשבותיי את אותו האיש.
הגעתי בצעדים איטיים ומלאי רעש הבייתה,
עליתי במדרגות בתקווה שהאיש לא מביט בי,
הגעתי אל הדלת, נכנסתי הבייתה בפחד נעלתי את המנעול, נכנסתי
לחדר בחששה,
הורדתי את הכובע ונכנסתי למיטה,
לא הצלחתי להירדם, מרוב מחשבות על איש השיחים שמביט עליי
במחשבותיי...
ידעתי שאיש השיחים הוא רק דמיון אך פחדתי מהעובדה שיום יבוא
ואני אראה אותו בעיניים פקוחות,
ואדע שזה הוא שם והוא אמיתי.