ר. גלית / האביב תם |
האביב קם ונעלם.
האביב הסתיים.
הלך... ולא יחזור עוד לעולם.
לא אראה שוב את השמיים בעיניי.
לא אראה שוב את השמש מעליי.
לא אראה שוב את עצמי בוכה מול המראה.
חיכיתי שזה יגיע, חיכיתי שזה כבר יופיע.
שוכבת ערומה מתחת לשמיכה הלבנה,
בקרוב כולה תיהיה אדומה.
הרוח לא תלטף אותי יותר.
בוכה בפעם האחרונה,
בוכה בלי הפסקה.
כוכב נופל.
ואני לא קיימת יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|