תלו שרשראות של מנורות צבעוניות מעל הרחוב
פתאום חייכתי.
טוב להיזכר שדברים פשוטים
עדיין יכולים לשמח אותי.
כמו בועות סבון.
לא יכולה להפסיק לצחוק
כשאני מעיפה אותן מחלון דירתך.
במקום לצלול מטה
הן מתעופפות להן מעלה.
אם רק ייגמר הסבון
החיים שוב יהיו מורכבים.
את הטירוף שלי
אי אפשר לשלוח מעלה
אפילו אם ממלאים את הריאות באוויר
עד שהן כמעט מתפוצצות
ואז נושפים חזק-חזק.
משהו תמיד מושך אותי למטה.
אתה זוכר את הפעם שעמדתי על הספה
ולקחת אותי בסחיבת פצוע?
אני חושבת שאז שכחתי להימשך.
(18.12.2003)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|