יש לי חלום שאותו אני חולמת לעיתים בו מופיע איש, עיוור הוא.
עיוור בעיניו, אך לא בליבו הוא יושב על מדרגות הבנק בבגדיו
המרופטים והמלוכלכים מתקוות שלא הרפה מהן והוא שקט, שקט ומעורר
תחושת שלווה ושלום, שלום כיונתו הצחורה המלקטת גרגירים מכף ידו
הרכה, המתבוננת בו בעיניים שלוות.
כה שונים השניים, העיוור ויונתו, וכאשר היא מרפרפת בכנפיה
בחינניות ועוברת לכתפו, הוא יושיט ידו אליה, ללטף את נוצותיה
הרכות, היא תמיד תענה כאשר העיוור יעשה כן ותשמיעה את קול
היונה המרגיע.
כך הוא ילטף אותה עם כף ידו הגדולה והעדינה ויעביר אצבעותיו על
נוצותיה הרכות בקלילות ככנר הפורט בחיבה על מיתרי כינורו הישן,
והם ישבו זמן כה רב, נעולים ושקועים במבטים.
אך תדע אתה כאשר תסתכל בעיני השניים, שאהבה זו, אפשרית קיימת
ומורגשת באוויר אותו תנשום במתיקות, אהבה צלולה כמים זקים. עד
שלבסוף העיוור יפתח פיו כאשר הוא עודו יתבונן אל תוך עיניה של
חברתו הצחורה, ויאמר בקול שקט וברור:
אין יפה ממך אהובתי לבנת הכנף, you are blindly beautiful |