רונן דגן / סוס-יאור |
תמיד הזדהיתי עם הדמויות השמנות בספרים
ודווקא לא הייתי ילד שמן (לפחות לא הילד השמן).
הייתי רוצה לעוף, מי לא ?
הייתי רוצה כבר להירדם כששרירי משוחררים, מונחים רגועים,
דוממים, כמו בצק.
הייתי רוצה לקום רענן, מחויך, בלי שקיות מתחת לעיניים, בלי טעם
רע בשיניים.
הייתי רוצה להיות ער המון, לא לישון.
אני תמיד מאושר בדיעבד, במבט לאחור,
גם במבט לפנים.
יותר מדי ציפיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|