לירי לירי / ערב |
הזה,
זה שהיה.
אם אני שוכב,
או כותב,
או חושב,
מלקט מחשבות להקניט,
מחכה שהבוקר יבוא.
שיפרצו המים את הדלת,
שהעורב הגדול בחלון יפסיק לצרוח,
שאדע מי אני.
שתצא כבר האנחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|