משקפיי ברזל / עוד חרא יומרני.. |
והשמש מציצה מבין תריסים,
אני צולל אל צווארך ומגלה בו
כאבים של זכרונות ושל בלבול.
בקימורייך כשיכור אני טובע
בליקוקים, בנשיקות, בכל מגע.
חלקים ממך רוצים אותי בלי הרף
אחרים כצועקים לי : "תירגע".
בראי אני רואה קמטים של אופי
והגוף כולו צמרמורת וחיוך.
מבטך ננעץ בי בכמיהה עוטפת
והזמן ממשיך לזרום, כאילו כלום.
ואת רחוקה מכל מרחק.
כל מרחק...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|