הלילה כה שקט ואני חושבת
רק ציפורי לילה, חרישות
מתגנבים אל טרפם, אורבים והורגים
הכוכבים בשמיים, במרומים
והם מסתכלים מעט ומחייכים
הצרצרים נשמעים לקול עבר
ואני חושבת על אחד, על דבר

הלילה כה מיסתורי וחובה בתוכו הפתעות
הלילה כה יפה והוא משמיע אנחות
אנחות של אנשים שאיבדו כל תקווה
אנשים שאהבו והתאכזבו ממנה
אני חשבתי שאהבה היא אחת
שהיא אמיתית, אבל התאכזבתי

ולמרות שהלילה כה קורץ לי
כה מזמין אותי לבוא אליו
אני נשארת בבית, מתחת לשמיכה ובוכה
בוכה על  מה שהיא, בוכה על אחד שלא רצה
ולמרות זאת מצבי עדין טוב, כי אני עדיין
לא מעוניינת בלילה הכה טוב...