|
היא עוטפת את עצמה בסערה
וחותכת בתנועותיה באוויר.
והיא, שהייתה מלוכדת כשמש
מתפזרת בחלל.
מחזיקים בה בסתר
והיא מקרינה מקרניה חרמשים
ויוצאת בתרועה חרדה
המוות חשב שהיא שולייתו
והסתבר שהיא אבלה כמותו.
דמותה מלאה סימולציות רעות
בפעם הראשונה הצליחה
להפוך את זה למשהו טהור
והיום כשהיא לא מתחילה
מלווים בתזוזותיה קולות
ועיניה חושבות שרואות מראות
ונותרת היא לגמגם עשרים וארבע שעות
שאין מלטפים את ראשה
וחשמל יוצא מפיה כדרקון תשוש.
|
|
|
הוא כל- כך
קטן,
כמה מזיק הוא
יכול להיות?
(העם הגרמני
1932) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.