מיכה בן-מאיר / היי לי לכלבה |
לחייך אדמדמות בסומק ביישני,
מה יפה את לצד רגלי,
משפילה מבטך מפני מבטי.
את כה יקירה לי,
צח עורך כטוהר הבריאה,
נתונה את למרותי המלאה,
ולחסדי רוחי את כמהה.
את כה מטופחת,
מבושמת במור ועטופה במשי,
מניחה לי אותך על סדין אינסופי,
למען אפליא בך מכות זעמי.
את טובה אליי, עדינה,
גחלי אהבה לוחשות בעינייך,
לו אהיה לך אדון את תהיי לי כלבה,
והאוויר יחריש מצרחות תאווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|