בעקבות המסע לפולין-מקיף יהוד משלחת 2001
משהו שכתבתי אחרי שחזרנו למלון מטרבלינקה ב-4.10.01
יער ירוק צומח מסביב.
המון עצים, פטריות. והכל ירוק, יפה ונקי אחרי הגשם.
עצים הריי מסמלים צמיחה - חיים.
אבל אם ממשיכים קצת פנימה, בעקבות מסילת הרכבת מאבנים,
מתגלה יער אחר.
לא צומח, לא ירוק - יער של אבנים.
אבנים מקוללות בכל מיני גדלים, שבוכות שם בשקט ואומרות הרבה
דברים.
אבנים, כל כך הרבה....דוממות ומצמררות.
במקום שבו לפני כמה שנים עמדו מקלחות ומשרפות.
במקום שעל אדמתו הושמדו כל כך הרבה אנשים,
עכשיו אין דבר מלבד יער של אבנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.