שלום ספירה,

אפשר כבר להתחיל לספור את השעות.
עוד מעט וגם הדקות תהיינה רלונטיות.
יהיה גם רגע שהשניות תרצדנה לי בראש.
ואחר כך?
אחר כך רק נצח ...
רק את ואני וכל העולם כאילו עומד לו מלכת.

פרצופים כאילו יקפאו ויהיה אפשר למדוד לנו דופק מרחוק.
כל כדורית דם, תיאבק להביא מספיק חמצן לכל חלקי הגוף,
הכל כדי לספק את מה שכל כך היה חסר, וגם זה לא יספיק.

כל נשימה, במאמץ מטורף, שואבת אותנו פנימה, והסיחרור לא
מפסיק.

ואז נירגע.
העולם יתחיל שוב לזוז.
צלילים שוב ירצדו באויר ואנחנו נבין. רק חלמנו בהקיץ.
רגע לפני הפגישה, שניה לפני שהיבחנו זה בזה, כבר חלמנו את
הכל.

ואם זה מה שחלמנו, רק תחשבי מה מצפה לנו כשנתעורר ...