שמו, ד"ר סעד אלדין אבראהים, (מדעי המדינה- אקדמיה המצרית),
ושמה, ד"ר אימאן גומעה, מנחת התוכנית הטלוויזיונית (הלאומית-
ע"פ הגדרתה) הפופולרית והידועה בכל העולם הערבי "חאנת אל יאק".
את התוכנית זו אני מקפיד לראות מידי יום ראשון אחה"צ, מהערוץ
ART בשפה הערבית המשודר מארה"ב לכל העולם. אני חושב שלערוץ הזה
השפעה מרחיקת לכת על חלק ניכר מכדור הארץ, ואני מדבר על דוברי
הערבית הפזורים על פני כדור הארץ. ערוץ ART רבותי, משודר דרך
הכבלים, וכפי שהזכרתי, להרבה מאוד מדינות הסובבות את ארה"ב.
אני מטה טיפה את העט שלי לנושא אחר שאין לו בהכרח קשר ישיר
לנושא שבשמו אני כותב את המאמר. נושא זה שעטי נטה אליו חשוב;
בעיני ובעיני כל אדם שחשובה לו ישראל וערוצי ההסברה שלה. חשוב
בעיני ערוץ ההסברה הישראלי.

להסברה כידוע שני נתיבים, הסברה חיצונית- לקדם ולעצב את דעת
הקהל הבינלאומית, גם להסביר את עצמינו לצד השני שבמתרס, לאוייב
למי שלא השלים עם עובדת קייומנו עדין...
והנתיב השני של ההסברה הוא נתיב הערוץ הפנימי: לפתוח את אפיק
"הישראלייות" בפני כל ישראלי ויהודי הפזור בעולם; להביא לדובר
העברית הזה את הפלאטפורמה ממנה נחצב צור מחצבתו והקשר שלו
לאחיו בציון; בית כנסת יכולה לשמש כפלאטפורמה כזאת... ערוץ
ישראלי בשפה העברית גם יכול לשמש והשפעתו אינה ענין של מה בכך,
הוא נכנס לכל סלון בכל העולם .

והינה לא איחרנו את הרכבת! יש ערוץ ישראלי! יש אלוהים! זה נקרא
ערוץ 2 הישראלי; הוא משדר דרך הכבלים והוא כבר פועל ונושם
בעולם .

אבל הוא ערוץ מסחרי! נטייותיו מסחרייות, ייעודו מסחרי, ולא שום
דבר אחר! שום דבר אחר לא עומד לנגד עיני מפעיליו.

ומדוע זה רע?
מהשוואה שאני הולך לעשות, בינו לבין הערוץ הערבי המסחרי
(הלאומי) ART, תוכלו להבין מדוע תכונת "המסחרייות" אכלתנו
מבפנים; היא, התכונה הזאת, אכלה כל חלקה טובה בתוכינו, היא
קללת אבותינו... גם אבותינו הייו סוחרים ולנו לא נותר אלא לרשת
מהם את הירושה, את הקללה הזאת- "למסחר" כל מה שבא ליד, ולהנות
ממנו, לנצל אותו, להרוויח עליו, ולעשות כסף: כולנו יהודים,
כולנו אהובים, כולנו גיבורים, כולנו טהורים, כולנו סוחרים בני
סוחרים.

ערוץ ART מפיק בעצמו הרבה תוכנייות יוקרתייות של אקטואליה (הם
גם קונים תוכנייות יוקרה), שמטרתם הינה אחת: להביא את הנושא
הערבי לאזרח הערבי החי בניכר, ליצור את הקשר הערבי איתו,
להזכיר לו מהיכן הוא בא, מי הוא, מי היא אומתו . הם עושים את
זה באופן מקצועי ביותר, ע"י הפקה מקומית לתוכנייות, שהבסיס
שלהן קו פתוח ובשידור חי. הם עושים את זה ע"י תוכנייות דת,
תוכנייות לאומייות, תוכנייות הדרכה מקצועייות שפניהם אל האזרח
הערבי באשר הוא, והם גם פונים בדרך לדוברי הערבית באשר הם,
כמוני, לאו דווקא לערבים...
ולא מסתפקים בזאת: ישנם אנשים ובחורים וילדים ערביים שנולדו
בניכר שהערבית אינה שגורה בפיהם! וגם עבורם ישנם תוכנייות
אקטואליה בשפה האנגלית. המסר הוא, הדגש על השאלה הערבית, על
הקשר הערבי, על התכונה של "חום" וכל מה שנגזר מהדנמיקה של מילת
הסוד "קשר".

אני מקנא בהם . השידור החי היחיד מערוץ 2 הבינלאומי הוא של
משחק כדורגל באחד מימי ראשון העליזים, בין מכבי חיפה להפועל
כפר סבא, משחק חשוב ויפה לכל הדעות, וגם יש לו רייטינג גבוה
במיוחד! התוכנייות בערוץ הזה בעיקר הן משוחזרות, יענו מוקלטות,
הן נלעסות לאורך כל השבוע בשידור שב וחוזר, וכל פעם בזמן שידור
שונה, אחרת ישעמם...
בעיקר, הרבה מאוד פירסומות. זה מזכיר לכם משהו בארץ חמדת?
אורך שידור לוח הפירסומות מוגזם, הוא מעל ומעבר הטעם הטוב
הממוצע האנושי; פירסומות באיכות גרועה ובהפקה זולה וחובבנית
אומנם, אבל כבודן ותדירותן במקומם מונח. זה מזכיר לכם משהו
בארץ חמדת?

יש לי שאלה רבותי: למה אומרים שאנחנו טובים בזירה הזאת-
ההסברה? איך אומרים שאנחנו מנצחים אותם בזירה הזאת ואוכלים
אותם חיים... איך זה פועל? איפה זה פועל?
על מי זה פועל?

ויש לי עוד שאלה וזהו: איפה משרד החוץ הישראלי? איפה
השגרירוייות? היכן הקונסולייות אלה האחראים על מלאכת הקודש-
ההסברה! אלה האחראים על מילת הקשר "הקשר היהודי"! יש לזה עוד
שם אצלם "הבית היהודי".  

אנחנו סוחרים בני סוחרים. אנחנו יהודים. אנחנו הדומיננתים של
העולם.  מסקנתי : אם לעטי היה פה, הוא היה יורק דם. אם לעטי
היה אף, הוא היה שותת דם. ובכלל אם לעטי היה אף רגיש, הוא לא
היה יכול לעמוד במד הסירחון הנודף מדברים אלו; אבל הוא עומד
ועומד בכל זה... כי בעליו יהודי בן יהודי, וגם סוחר בן סוחר.

ליוסי ביילין שם אחר במצרים: ד"ר סעד אלדין אבראהים! זהו שמו
בארץ הנילוס. הוא ד"ר במדעי המדינה, מומחה לפוליטיקה מזרח
תיכונית מהפופולרים ומהידועים בעולם הערבי, אבל לא בהכרח
מהמכובדים שבהם... מורגש שרוחשים לו כבוד אקדמאי, אך לא כבוד
ערבי! הוא בעד הנורמליזציה! "אלתטבוע" בערבית! ומילה זו הינה
מילת גנאי. היא רודפת כל מי שהוגה אותה מרדף אות קין הערבי;
ואפילו מיודעינו ד"ר סעד אלדין הפתוח והכן מתחמק ממנה, שמא
תדבק בו ותעשה בו שמות: הוא בעד השלום! לא בשום פנים לא בעד
הנורמליזציה! אפילו אני כבר מתחיל להיות מושפע ממילת הגנאי
הזאת: חבר'ה שלום לחוד ונורמליזציה לחוד... בואו נעמיד דברים
על דייוקם: ישראל משחר תקומתה חתרה לשלום עם הערבים, לא חלילה
לנורמליזציה... יעיד על זה ד"ר אברהים, יעיד על זה חוזה השלום
שחתמנו ביוהרתינו עם מצרים, עם ירדן... אנו ולמעשה כן חותרים
מידי פעם, בעוונותינו הרבים, אחרי נורמליזציה וכל מיני הנאות
העולם... אך את הדבר האסור הטמא והמאוס הזה אנו עושים מאחורי
הקלעים, ולאו דווקא עם שכיננו החתומים איתם על חוזה שלום יציב
וקיים, כי-אם עם מדינות רחוקות שאין לנו איתם שום קשר פורמלי
או חוזה שלום בר קיימא, כמו מרוקו למשל... ממתי עושים קשרי
מסחר ונורמליזציה עם מדינות החתומים איתן על חוזה שלום?
וחוצמזה, מה נתנה ישראל בקמפ דיוויד עבור אלתטבוע?

תשובה: ככל הנראה,ישראל נתנה מספיק בשביל חוזה שלום, אבל לא,
עדין, בשביל אלתטבוע. ולמי שלא זוכר, פעם אחרונה: אלתטבוע זה
"נורמליזציה". לדעתי הגיע הזמן, להכניס את מילת "אלתטבוע" הזאת
לסל המילים העברי התקני, כמוה כמו "אינתיפאדה" (מישהו יודע איך
אומרים אינתיפאדה בעברית ישנה?) כמו "הודנה", ולמה לקפח את
"אלתטבוע" לעזאזל, תגידו לי למה! לתשומת ליבם של מנהלי האקדמיה
ללשון עברי, וגם לעורכי מילונינו "אבן שושנינו".  

נפלתי על "חאנת אל יאק" הפעם באמצע. ישנתי. פתחתי את התוכנית
רק לקראת הסוף, ראיתי רק כשעה מהראיון, וזה רק הפרק הראשון של
הראיון, החלק השני ישודר בשבוע הבא; אולם לא התאפקתי... ראיתי
חובה "מוסרית" להביא את התרשמותי מהראיון על ספח המאמר הזה,
והתרשמות זאת לא תשתנה גם בשבוע הבא, וגם אם יתעדו את הראיון
בספר .

היא, המראיינת, ד"ר אימאן גומעה, היא כבר לא יפה כמו שהיתה
פעם, ובצער רב אני כותב את הפיסקה הזאת- האמינו לי...  אני
מעריך יופי ואם לא יוודע הדבר לאישתי- אני סוגד לו גם! אבל
ישנו גבול לכל דבר, וכנראה מול יוסי ביילין מצרי כזה, אפילו
היופי מסתיר פנים ולא מאיר לו. הייתם צריכים לראות את הבעת
הפנים שלה, את זוג העניים המאופרות בכבדות שנעצה אותן בו, כאשר
הטיחה בו את השאלה/ האשמה: אתה ביקרת לפני מספר שנים באיסראיל
לא?
והוא, הדוקטור שלנו מנער מעליו את האשמה ומחזיר לה באבו אביה:
איך את מעיזה להתעולל עלי קבל עם ועדה ולהגיד שביקרתי
באיסראיל?! אני, הודף את ההתקפה, ביקרתי בפלסטין גברתי!
היא לא מרפה וממשיכה באכזרייות: אבל ביקרת בפלסטין אצל
הישראלים לא?
וכאן הדוקטור עונה נחרצות ובפשטות: הם הזמינו אותי, למה לסרב?


לפני מספר שנים, לדבריו, במהלך אחת משנות האינתיפאדה, הוא ביקר
באיסראיל (הם חוזרים אח"כ למונח "איסראיל" בטבעייות וכאילו
פלסטין אינה קיימת!) בשליחות לאומית חשובה ונעלה: לאמן קבוצת
פוליטיקאים פלסטינית טרייה, וללמד אותם את אומנות ההסברה, בכל
הנוגע לנושא האינתיפדה, מניעיה ומטרותיה המוצהרות. הוא בא ללמד
אותם איך לדבר לעולם ולהסביר לו... הוא לא בא, חלילה, לבקר
באיסראיל!

בשלהי אחת משנות השלום, מספר בלהיטות ד"ר סעד אלדין אבראהים
ומחזק את טיעוניו לנאמנותו לאומה הערבית, ביקשהו אנואר אל
סאדאת, יחד עם עוד שני אנשי אקדמיה, להצטרף לביקור לישראל,
בתור אנשי אקדמיה מצריים בעד השלום... והוא, אמר לא לאנואר!
הוא דחה את בקשת אלראיס בכבודו ובעצמו! מה אתם רוצים יותר
מזה?! איזו הוכחה אתם רוצים עוד? (הזכירו לי בבקשה- על איזו
הוכחה מדובר? בהקשר למה?)

עם זאת, ולמען תיעוד האמת, אבקש לציין ולהדגיש עוד דבר: ד"ר
אבראהים, גם במונחים ישראלים, הוא איש אמיץ וכן; והוא הביע את
זאת ביותר מצורה, יותר מפעם. הפשטות רבותי, היא סימנה המובהק
של הכנות, והוא השתמש בה יותר מפעם אחת במהלך הראיון. כאשר עלה
נושא המאבק הפלשתינאי נגד "הכובש", הוא אמר את דעתו במילים
אלה: אינני בעד מאבק מזויין נגד אוכלוסייה אזרחית. היא, היפה
לשעבר, נעצה בו עיני חתול-בר בפעם העשירית במספר: אבל גם
האוכלוסייה האזרחית רוצה לגרש את הפלשתינאי מעל אדמתו, איך אתה
רוצה שינהל את המאבק נגדה?! והוא, ד"ר אבראהים הכן, בשלו! אסור
לנהל את המאבק המזויין באוכלוסייה האזרחית!
אבל לעם הפילשתינאי אין צבא, איך אתה רוצה מהפלשתינאי להלחם
בצבא במדינה? איך כל תנועות המרד בכל העולם מתנהלים? איך הם
נאבקים? לא בין היתר באוכלוסייה האזרחית?
הוא ענה לה במעין: בסופו של דבר, ההכרעה נעשית נגד הצבא לא
במעמד האזרחי. ומעבר לזה, הוא תיבל את עמדתו בטיעון לוגי מבית
הספר הבינלאומי: הנזק שנגרם "לנושא הפלסטיני" בדעת הקהל
הבינלאומית- מפעולות המתאבדים, עולה על הפרות הנקטפות ממנו...


עוד הוא ציין, במסגרת מבצע הכנות אין קץ שפתח בו, עובדה אחת
מצמררת- מזווית ראייה ערבית: גם לנו, לערבים, ישנו את הגבול
לתרומתינו  "לשאלה הפלסטינית"! למעשה, הוא נאנח, רק מלחמה אחת
ניהלנו עם אחינו הפלסטינים ולמענם: את מלחמת שנת 48! כל שאר
המלחמות, קבע, עשינו למענינו, למען מצרים, למען שיחרור סיני,
למען הגולן, וגם למען השלום (הוא התכוון למלחמת 73 שבלעדיה,
לפי סאדאת, מצרים לא יכלה לעשות שלום עם ישראל) .

הוא, לסיכום, בעד השלום, כטכניקה מקצועית ומשתלמת, להגיע דרכה
אל העמדה הסופית והמתבקשת להכרעת "האוייב" ולשחרר כמה שניתן
מהאדמות "הכבושות". לו, אין ספק, שבסופו של דבר השלום ייכון
באזור, לא ההכחדה ההדדית; והוא הביא הרבה דוגמאות תומכות
ב"האני מאמין" שלו, מדפי ההסטוריה האנושית: גרמניה ואירופה,
ארה"ב ווויטנאם...
האנושות לטעמו, מתיישבת ומשגשגת בסוף הדרך על מטרה אחת: השלום,
לא המלחמה.

ד"ר סעד אלדין אבראהים, זה שכינתיו בהתחלת דברי כיוסי ביילין
המצרי, הוא איש טוב למצרים. למסקנה זו היגעתי לאחר מעשה אונס
עצמי ברוטלי- להיות אובייקטיבי...  
ד"ר סעד אלדין אבראהים הוא איש טוב למצרים, את זאת אני יודע.
האם מקבילו הישראלי טוב לנו?

השאלה מה מציע ד"ר אבראהים לביילין, ומה נותן ד"ר ביילין לד"ר
אבראהים.
שאלה של דוקטורים... מי אנחנו, פשוטי העם שנבין בשאלות של
דוקטורים!

כותרת התוכנית להפעם היתה: "הדעה האחרת". הוא מסמל עבורם את
הדעה האחרת .