אני אוהבת אותך.
אתה לא יודע את זה.
אתה חושב שאני מתעלמת ממך או שיש לי חיים.
אבל אני בעצם מפחדת...
להתקשר, ולדבר, ולשתף חוויות.
הן אומרות עליך שאתה מטומטם.
ואני מיד באה להגנתך, ואתה לא יודע.
אני אוהבת אותך.
"מה? המפגר הזה מהטיול השנתי?"
"הוא לא מפגר הוא ממש חמוד"
אתה לא יודע כמה אתה חסר לי.
הרבה פעמים אני סתם משחזרת שיחות שלנו,
בשביל הכיף.
להרגיש אותך שוב.
אני אוהבת אותך.
ומרצדת לי התמונה של כולנו נמצאים בחדר של ההוא, רוקדים על
"רייג' אגנסט דה מאשין" ואתה כ"כ מוזר...
כאילו אז לא הייתי מוכנה להכיר אותך, ועכשיו...
עכשיו אני אוהבת אותך.
ואתה לא מאמין לי.
אתה חושב שאני מתעלמת, שיש לי חיים, שאני איזו עסוקה...
אבל בעצם אין לי טיפת חיים.
יש לי טלוויזיה ומחשב, ויש לי אותך.
או לפחות היה לי אותך.
רק תזכור- אני חושבת עליך,
אני אוהבת אותך.