מדקה לדקה אני מרגיש
איך הכל משתנה
איך הכל קורה
הופך לדבר מוזר ומעצבן
דבר שפשוט קורן
אני רואה את זה
כואב לי בפנים
אני רוצה לצרוח
להפסיק את זה
להפסיק את כולם
אני לא יכול לסבול אותם
הם שם מולי
מתעסקים בשלהם
ואני פה לבד נשאר בוהה בהם
לא מבין למה קילל אותי ההוא
לא מבין איך הם מנסים
מיד מוצאים
מיד מצליחים
משגע מבפנים
עומד להתפוצץ
בוכה מבפנים
עם כל רגש שאני רואה
עם כל דקה שחולפת
עם כל שניה שעוברת
אני יותר ויותר מנסה
יותר ויותר מחפש
אבל לא מוצא
אוכל אותי הצער
אוכל אותי הכאב
אני מעדיף להיות עיוור מאשר לראות עוד זוג
לא יכול לסבול את זה
לא מסוגל יותר
למה החלשים נשארים לבד
אלה שצריכים עזרה תמיד נשארים לבד...