| כריסטי אנה/ ילד מוזר? | 
שערו פרוע והוא בוכה
לבוש שחורים לעולמי העד,
זועם על נפשו המטונפת.
פרחי האהבה שלו מחוסרים עלי כותרת
והשמיים, חסרי דמעות.
עשן השרפה משמיד את ראיית החופש-
ממלא את בועת העולם בקור.
לעיניו משקפיים שחורות-
אינו רואה את האור.
בידיו סכין חדה- אינו מרגיש את כאבו.
צועק! שובר את קונטרבס הבכי,
כינור עלוב משמיע תו עצוב.
לבו המדמם בגופו הרקוב-
שונא!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |