|
ילד חסר מחשבות צועק את שנאתו החוצה
שערו פרוע והוא בוכה
לבוש שחורים לעולמי העד,
זועם על נפשו המטונפת.
פרחי האהבה שלו מחוסרים עלי כותרת
והשמיים, חסרי דמעות.
עשן השרפה משמיד את ראיית החופש-
ממלא את בועת העולם בקור.
לעיניו משקפיים שחורות-
אינו רואה את האור.
בידיו סכין חדה- אינו מרגיש את כאבו.
צועק! שובר את קונטרבס הבכי,
כינור עלוב משמיע תו עצוב.
לבו המדמם בגופו הרקוב-
שונא! |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.