השנה 2022 ואני בן 40... שיט. קם בבוקר, פוקח את העיניים כדי
לראות את התקרה של חדר השינה העלוב של דירת 3 החדרים היקרה מדי
שלי, שכירות כמובן. שיט. מסובב את הפרצוף ימינה כדי להיתקל
ביצור העצום שמכנה את עצמו אישתי. שיט. מנסה לקום, גב תפוס.
שיט. צולע לאמבטיה עם העצמות הלא-כל-כך גמישות כבר שלי, מסתכל
במראה, אני מקריח. שיט. הולך להעיר את 2 שדי הגיהנום הקטנים
שהיצור שפעם משך אותי מינית השריץ, הם לא מתעוררים כמובן. מדכא
דחף עצום לפוצץ לשני הפאקצים הקטנים את הצורה. שיט. מפזר כמה
נשיקות מזויפות והצהרות כוזבות של "אני אוהב אותכם מתוקים..."
"תיהנו...", רק שיילכו כבר. אישתי שמה לי יותר מדי סוכר בקפה.
שיט. אומר "אני אוהב אותך" בפעם המיליון, הפסקתי להתכוון לזה
באמת בערך בפעם ה-20... יוצא לכיוון הסובארו 84' שלי (השנה
2022 ואני נוסע בסובארו 84'!!!), היא כמובן לא מתניעה. שיט.
מגיע באוטובוסים לעבודה המשרדית השגרתית עד כדי כאב שלי.
איחרתי, הבוס צועק, משהו על פיטורין (רק תפטר! תעשה לי טובה,
לעזאזל!!!), האדישות מונעת ממני לשים לב. שיט. מתחיל את היום
השגרתי בעבודה חסרת האופציה לקידום שלי שבה אני אשב כלוא בתוך
4 מחיצות הגבס שמרכיבות את ה"משרד" שלי, ואעשה את אותן פעולות
חסרות פואנטה ומטרה (כן בוס, דו"ח הרבעון כבר מגיע, בוס),
וארוויח את משכורת המינימום שלי ביושר עד הפנסיה (שהאוצר יגנוב
מן הסתם). שיט.
מסיים לעבוד סוף כל סוף... אוטובוס הביתה, מבטים חטופים באיזו
צעירונת שמתלבשת הרבה-יותר-מדי-זנותי לגילה, היא בטוחה שאני
איזה אבא'לה חרמן שרוצה לאנוס אותה ומסיטה מבט. ממתי יש לי
מראה של פדופיל בכלל? שיט. בחדשות שומעים שהיה עוד פיגוע,
נפלא... משו לדבר עליו בארוחת ערב. שיט. מגיע הביתה. הילדים
מתנפלים עליי. מסתבר שהמרדנים (או גינת אור? מי בכלל זוכר את
השטויות האלה... ?) מגיעים לארץ, וצריך לגרד קצת מהאוברדראפט
כדי שחנוכה יעבור בשקט יחסי השנה. שיט. אוכל ארוחת ערב. משכיב
את הילדים לישון, הם לא רוצים. זה לא מפתיע אותי. שיט. יושב עם
האישה-ליוויתן לצפות בדודו טופז כי הוא כנראה פשוט מסרב למות
(בן כמה הוא בכלל?? ואיך זה שהוא עדיין נראה בן 30!?!). לא
מחליפים מילה. חיי נישואין זוהרים ומלאי תשוקה ממש.
מטפסים למיטה. סופסוף קצת מנוחה. אישתי מניחה עליי את היד
בניסיון עלוב לעורר חיי מין שמתו בערך שנייה אחרי הילד השני.
כנראה שזו הפעם הראשונה שלגבר יש כאב ראש כשהאישה רוצה זיון.
עוצם את העיניים בתקווה להתעורר מהסיוט הזה שחוזר על עצמו כל
יום... אבל אז נזכר, זה לא סיוט - אלו הם חיי... והם יחזרו
על עצמם גם מחר. שיט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.