|
יש את הרגע הזה שנחבט בקירות
יש את האור המיוחד הזה המסתתר מאחורי וילונות
פעם הייתי מטפסת הרים
היום אני מטפסת על השיש במטבח
זה לא נורא כל כך
פעם הייתי אוכלת אבנים
סורגת את הזמן סביב גופי
פעם המחט תפרה בי תך ועוד תך
היום התיישרתי
כבר תוקנתי מספיק
נשארה לי עוד פיסת עור לא
תפורה עבורך |
|
|
לא רוצה להיות
שחקן קולנוע
לא רוצה להיות
מליונר
גם לא נשיא
שבקולו חובה
לשמוע...
רק חבר שלכם ולא
יותר
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.