|
אתה נסגר בפני ומותיר בי את התחושת זילזול הזאת כאילו שאני לא
שווה אותך
אתה מטיח בפני את העובדות בלי שמץ של רגישות, בלי הבנה או
חמלה.
אתה נהייה פתאום אפלולי ומסתורי וסוגר את עצמך בפני כמו קיפוד
ושולף מולי את קוציך
אתה מתחבר עם אנשים אחרים ומשאיר אותי לבד באפלה
אתה מותיר אותי עם הדמעות ואפילו לא טורח לבדוק מה קרה
אתה מאבד את עצמך בנסיון להיות מי שאתה לא...
זיכרון כו קצת יש לך ואתה שוכח את העזרה שלי לך, בעת צרה.
אתה נצלן וכפוי טובה משאיר אותי סגורה בתוך קופסא
אתה נותן לי תשומת לב רק מתי מתחשק לך
אתה לא קיים אבל זו ההרגשה שנותן לי העולם... |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.