רון דוק / גודל הפספוס |
כל העומד מצדדי,מתחתי ומעלי-הוא העומד.
אתה סופר, אין אף אחד שמתחבא לך,
אתה מחפש ללא סיכוי למצוא,
איבדת אמונה.
מתוך השיחים, מאחוריי הבניינים,
הילדים שאינם מתחבאים,
לא יחכו לך.
אתה סופר על העץ,
אתה מפסיק את המשחק,
אבל לא מפסיק לחפש,
אתה מוצא מישהו,
אתה נחמד אליו,
הוא יורק לך בפנים,
זה לא שהוא התכוון להתחבא,
אתה מבין?
זו רק הרגל שנשברה...
אתה עוזר לו, אבל חוטף יריקה,
אתה סוחב אותו, תחת ממטרה,
אתה מטפל, וחוזר הביתה,
הדלת נטרקת ואתה בחוץ,
לא מבין את גודל הפספוס.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|