מבקשת רשות לחבק,
מבקשת רשות לנשק,
פעם אחר פעם ואני כרגיל מרשה,
נהנית, אוהבת ומצפה.
כשאת לא איתי, משתגעת
מחפשת תשובה על הקירות,
למה את לא מתייחסת,
למה את לא מרגישה.
נסחפת בים, בזרם האין סופי
מחכה, מצפה, שאולי תחזרי
אך את בשלך, והווריד כבר שחור
במיטה לבנה, עם סדין כחול
עדיין מבקשת רשות לחבק
עדיין מבקשת רשות לנשק
אך לשמוע את תשובתי
את כבר אינך יכולה.
"עברת את הסף, עברת את הגבול!!"
אני זועקת, ואת מילה של ביטחון אינך אומרת
הפעם אני מבקשת ממך
רשות לחבק, רשות לנשק
בפעם האחרונה ולהיפרד..
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.